שתיקת הגברים – אמת או מיתוס? / רני יקיר
"אין סיכוי שבן הזוג שלי ידבר כמעט בטיפול זוגי" מיתוס. טיפול זוגי, לא יכול להתקיים אם הגבר לא לוקח חלק מהשיחה. אני ממש מבין שלרוב במערכת זוגית המתבטאת בקשיים, הגבר נתפס נמנע משיחות ובעיקר מ"שיחות נפש". במציאות, גברים מדברים בטיפול זוגי ולרוב בשונה מהיחסים בבית, בהינתן התנאים המתאימים לגבר, החוויה יכולה להיות מפתיעה. הוא יכול להשתלט על המפגש מרוב דיבור. לכן, אם אקח את האמירה הרווחת הסיכוי שבן הזוג יעבוד, או במילים אחרות ידבר ויבטא את עצמו בטיפול, הוא גבוה מאוד. מניסיוני, הן הגבר והן האישה מופתעים מהפער בין "הדיבור" של הגבר בבית, לבין "הדיבור" שלו בטיפול הזוגי. ההפתעה היא פעמים רבות כל כך עוצמתית, שגם הגברים נדהמים מיכולות הביטוי הטובות שהם מגלים על עצמם. |
"גברים מסתפקים באמירות קונקרטיות ואין ממש עם מי לדבר"
מיתוס או אמת? תלוי הקשר! למה הכוונה? ישנן ציפיות זהות ותפקיד שונות ומגוונות מגבר. למשל, במקום העבודה הציפייה החברתית והמקצועית לביטוי, לרוב תהיה של דיבור תמציתי וקונקרטי.
לעומת זאת, ביחסים זוגיים, ציפיות הזהות והתפקיד הן שונות. בזוגיות הציפייה היא לביטוי רגשי, "עגול", מכיל מצד אחד ומצד שני, לביטוי גברי ומחוספס שיהיה שונה מיחסים עם חברה.
בהורות, הציפייה היא ללמד את הילדים את תפקידי המגדר הגברי ולשמש דוגמא חיה ואידיאלית לדמות הגבר שבת הזוג מצפה ממנו, שישמש עבורם.
לעומת זאת, במפגש עם החבר'ה על כוס בירה בצפייה במשחק כדורגל, הציפייה החברתית ממנו היא להיות גס, בוטה, "לזרום" ובעיקר שלא יעז להפגין תכונות נשיות של הקשבה והכלה, כפי שאת מצפה ממנו ביחסים הזוגיים שלכם.
מסובך להיות גבר, נכון? נדרשות ממנו מיומנויות גבוהות ביותר להבין סיטואציות חברתיות, להתאים את עצמו באופן שונה בין הסיטואציות החברתיות. בנוסף, נדרשות ממנו מיומנויות שונות מאוד בזוגיות, בהורות, בעבודה, במפגש עם חברים ומניתי רק כמה תפקידים וזהויות עיקריים.
מיתוס או אמת? תלוי הקשר! למה הכוונה? ישנן ציפיות זהות ותפקיד שונות ומגוונות מגבר. למשל, במקום העבודה הציפייה החברתית והמקצועית לביטוי, לרוב תהיה של דיבור תמציתי וקונקרטי.
לעומת זאת, ביחסים זוגיים, ציפיות הזהות והתפקיד הן שונות. בזוגיות הציפייה היא לביטוי רגשי, "עגול", מכיל מצד אחד ומצד שני, לביטוי גברי ומחוספס שיהיה שונה מיחסים עם חברה.
בהורות, הציפייה היא ללמד את הילדים את תפקידי המגדר הגברי ולשמש דוגמא חיה ואידיאלית לדמות הגבר שבת הזוג מצפה ממנו, שישמש עבורם.
לעומת זאת, במפגש עם החבר'ה על כוס בירה בצפייה במשחק כדורגל, הציפייה החברתית ממנו היא להיות גס, בוטה, "לזרום" ובעיקר שלא יעז להפגין תכונות נשיות של הקשבה והכלה, כפי שאת מצפה ממנו ביחסים הזוגיים שלכם.
מסובך להיות גבר, נכון? נדרשות ממנו מיומנויות גבוהות ביותר להבין סיטואציות חברתיות, להתאים את עצמו באופן שונה בין הסיטואציות החברתיות. בנוסף, נדרשות ממנו מיומנויות שונות מאוד בזוגיות, בהורות, בעבודה, במפגש עם חברים ומניתי רק כמה תפקידים וזהויות עיקריים.
מה מאפיין יחסים בהם בת הזוג מרגישה שאין לה עם מי לדבר?
מניסיוני לרוב בתחילתו של טיפול זוגי, נשים רבות מעלות את התחושה שאין להן עם מי לדבר.
זאת, בשונה מתחילת היחסים. אז, התחושה הייתה שיש שיתוף ואף משיכה לחספוס ולסגנון הביטוי הגברי. תחושת התקיעות, לרוב מסמנת את נקודת המפנה, בה הגבר לא מפסיק לדבר, אלא מפסיק להתאמץ.
לכל מערכת יחסים יש את הדינמיקה ייחודית לה, אך אם אתבונן על מאפיין של "גבר לא מדבר", לרוב ייאוש והפסקה לנסות להתאמץ להביע את עצמו ולהיות מובן נתפסים כשתיקה. מה לרוב מוביל לתקיעות? השינוי האישי של כל אחד מבני הזוג והשינוי המובנה של מעגל החיים: גיל, הורות, טיפול בהורים מזדקנים, פרנסה ועוד ועוד.
או במילים אחרות, חוסר שימת לב וסקרנות הדדית להיכרות מחודשת של בני הזוג. את כבר לא אותה אישה שהיית כשהכרתם ואתה לא אותו הגבר שהיית כשהכרתם. ובדרך, יום רדף יום ולילה רדף לילה ולא שמתם לב. פתאום נהייתם הורים, לקחתם משכנתא או שהתחייבתם לשכירות גבוהה, חברויות התפוגגו ונוצרו חדשות, פתאום יש אמירות ש"צריך space", פתאום "אומרים לנו שיש סקס אחר" כמו בשיר המפורסם ופתאום אנחנו אנשים שונים.
מה שהתאים לכם כשהכרתם, חלקו רלוונטי וחלקו פג תוקף. את מה שפג תוקפו, כנראה אתם משמרים ולא מצליחים להבין למה הוא לא עובד יותר. לכן, חווית השתיקה של הגבר, היא למעשה ביטוי ליחסים שכנראה מושקע בהם מאמץ במקומות המוכרים, אך שאינם רלוונטיים יותר.
מניסיוני לרוב בתחילתו של טיפול זוגי, נשים רבות מעלות את התחושה שאין להן עם מי לדבר.
זאת, בשונה מתחילת היחסים. אז, התחושה הייתה שיש שיתוף ואף משיכה לחספוס ולסגנון הביטוי הגברי. תחושת התקיעות, לרוב מסמנת את נקודת המפנה, בה הגבר לא מפסיק לדבר, אלא מפסיק להתאמץ.
לכל מערכת יחסים יש את הדינמיקה ייחודית לה, אך אם אתבונן על מאפיין של "גבר לא מדבר", לרוב ייאוש והפסקה לנסות להתאמץ להביע את עצמו ולהיות מובן נתפסים כשתיקה. מה לרוב מוביל לתקיעות? השינוי האישי של כל אחד מבני הזוג והשינוי המובנה של מעגל החיים: גיל, הורות, טיפול בהורים מזדקנים, פרנסה ועוד ועוד.
או במילים אחרות, חוסר שימת לב וסקרנות הדדית להיכרות מחודשת של בני הזוג. את כבר לא אותה אישה שהיית כשהכרתם ואתה לא אותו הגבר שהיית כשהכרתם. ובדרך, יום רדף יום ולילה רדף לילה ולא שמתם לב. פתאום נהייתם הורים, לקחתם משכנתא או שהתחייבתם לשכירות גבוהה, חברויות התפוגגו ונוצרו חדשות, פתאום יש אמירות ש"צריך space", פתאום "אומרים לנו שיש סקס אחר" כמו בשיר המפורסם ופתאום אנחנו אנשים שונים.
מה שהתאים לכם כשהכרתם, חלקו רלוונטי וחלקו פג תוקף. את מה שפג תוקפו, כנראה אתם משמרים ולא מצליחים להבין למה הוא לא עובד יותר. לכן, חווית השתיקה של הגבר, היא למעשה ביטוי ליחסים שכנראה מושקע בהם מאמץ במקומות המוכרים, אך שאינם רלוונטיים יותר.
|
מה מאפשר לגבר לדבר בטיפול זוגי? אם היחסים בזוגיות היו מעולים, לא הייתה פניה לטיפול זוגי. מכאן נובע, שאם הקושי העיקרי של בת הזוג הוא שהגבר לא מדבר, על מנת שיתרחש שינוי בטיפול הזוגי, חייבים להתקיים תנאים אחרים. מה הם אותם התנאים? קודם כל, הבנה והיכרות עם סגנון הביטוי הגברי ועם המיומנויות השונות הנדרשות מגבר בסיטואציות חברתיות שונות. נדבכים משמעותיים ביותר הם: סקרנות, התעניינות והקשבה. סקרנות לסיפור שלו, סקרנות לרגשותיו, ליכולות שלו ולתסכול. התעניינות בחוויה, למשל שהוא לא מדבר. התעניינות מה המשמעות בשבילו מול האמירה שהוא לא מדבר. בטיפול, אני מתעקש להבין את הגבר עד הסוף. להקשיב לכל ניואנס ולברר אם הבנתי אותו נכון. אני מנסה לעשות אינטגרציה של כל מיומנויות הביטוי הרבות להן הוא נזקק בחיי השגרה. לרוב, הוא לא מודע לשינויים ולהתאמות הנדרשים ממנו בכל רגע נתון. בטיפול אני מנסה ככל שניתן לתרגם את מה שהגבר אומר, לשפה יותר מובנת לבת הזוג. במהלך הטיפול ומדובר בתהליך,לאט לאט שפת האינטגרציה נהיית שפה עיקרית של הגבר. |
פעמים רבות, אני שומע דיווחים מבנות זוג על כך שהגבר מתבטא רק בטיפול ובבית אין שינוי. הוא ממשיך לשתוק. מבחינתי, עצם התוקף שבת הזוג נותנת לגבר על כך שהוא בעל כושר ביטוי איתה ומולה, הוא הישג משמעותי ביחסים הזוגיים. את התוקף שהיא נותנת, אפשר בסופו של תהליך טיפולי, לממש גם בחיי הזוגיות.